בינינו, לא הרבה אפליקציות מרגשות אותנו כמו זאת.
"רואים את הקולות" שמה לה למטרה לאצור את סיפורי העלייה של יוצאי מדינות ערב ואיראן.
פרויקט זה, אשר נעשה בשיתוף מוזיאון בית התפוצות, יד בן צבי והמשרד לשוויון חברתי, מנגיש את הנצחת הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי לכל אזרח ואזרח, כך שאיסוף הסיפורים נעשה בקלות ובנוחות, למען הדורות הבאים.
(אמרנו לכם שזה מרגש)
אפליקציה זו מבוססת על איסוף מידע בשיטת UGC – User Generated Content,
כלומר, תוכן מבוסס משתמשים. באמצעות הטכנולוגיה של ימינו, איסוף הסיפורים הופך למשהו שכל אחד ואחת יכולים לעשות בעצמם – ומכל מקום בעולם. כך, אנו מאפשרים לכל משתמש לקחת חלק ביצירת הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, ובמקביל להנציח
את סיפורי משפחתו האישיים.
באמצעות התממשקות ל-API של מערכות האתרים, הסרטונים יעלו לערוץ יוטיוב ייעודי, ולאחר אישור המערכת יעברו לאתר מוזיאון
בית התפוצות – שם הם יקוטלגו בספריית האתר וייצרו ביחד את סיפור עלייתם של יוצאי מדינות ערב ואירן.
מסרטון "פשוט" בבית – הישר לזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל.
בעידן בו כולנו צלמים מקצועיים, ברחבי האינסטגרם והרשתות החברתיות, כל אחד יכול לקחת חלק
בהנצחת ההיסטוריה של העם שלנו (וכמובן לצלם לנו מה הוא אכל היום).
הנושא מעניין וחשוב, אך כדי להשיג אחוזי השתתפות גבוהים ככל האפשר, היה על הממשק להיות קל ופשוט להבנה ולתפעול.
כדי לקבל מהמשתמשים פרטים מדויקים ומעניינים, חילקנו את הצילום, כלומר את איסוף הזיכרון, לשלבים, וביקשנו מהמשתמשים להתמקד בכל פעם בחלק אחר של הסיפור, למשל- חיי משפחה, החיים בארץ המוצא ועוד.
האתגר העיקרי שלנו היה לייצר ממשק משתמש אשר הופך תהליך של תיעוד שנראה מסובך ומפחיד,
למשהו שכל אחד ואחת יכולים לעשות מהבית.
בנוסף, היה עלינו לייצר הכוונה למשתמשים כיצד בדיוק לעשות זאת – כדי שייווצר תוכן אחיד ומעניין.
יצרנו תהליך ומגבלות אשר מנחים את המשתמשים לכל אורך הדרך: הגבלת משך הסרטון,
אפשרות צילום לרוחב בלבד, הצגת הנחיות למראיין ועוד.
התממשקנו ל-API של מערכות מאגרי המידע של בית התפוצות ויוטיוב, כדי להעניק תפוצה ומודעות לסרטונים.
מאתגר? בהחלט. אפשרי? לגמרי.